Metro

כתבות שלי

מטרו של מוסקבה – עיר מתחת לאדמה

במוסקבה הפקוקה תמיד, המטרו  הוא אמצעי התחבורה המהיר והנוח בעיר.  אך מעבר לתחבורה, זוהי חוויה מיוחדת שכל תייר המעוניין לחוש את העיר, הקצב שלה, התרבות ואפילו אדריכלות ואמנות ממליצה לו בחום לבקר במטרו. לפני ירידתכם לעובי האדמה רצוי להצטייד במפה ולקבל הסבר כיצד להתמצא בין הקווים. 

רכישת כרטיסים
בכל תחנה יש קופת כרטיסים. נסיעה בודדת (נכון ליולי 2010) עולה כדולר אחד. ניתן לרכוש כרטיסיה המכילה בין נסיעה אחת ל-20. אם אינכם דוברי רוסית, היעזרו בשפת הסימנים או פשוט תעבירו לקופאית את הסכום המדויק.
זמני עבודה
05:00 בבוקר עד 01:00 לאחר חצות.
מבנה הרשת
המטרו בנוי מ-11 קוים. 10 ראדיאליים היוצאים מהמרכז כלפי חוץ וקו טבעתי המסמן את תחומי מרכז העיר והמחבר בין הקווים הראדיאליים. הקו הטבעתי הוא העמוס ביותר. כל קו מסומן באופן ברור בצבע, מספר ושם. ברוב הרציפים עובר קו אחד בלבד. ישנן תחנות מורכבות בהן נפגשים בין 2 ל-4 קוים. בתוך המטרו, על הרציפים וגם בתוך הרכבות ניתן למצוא מפות ברוסית ובאנגלית אך שמות התחנות ברציפים – ברוסית metroבלבד.
הסטוריה
בשנות העשרים של המאה הקודמת, העיר מוסקבה הכפילה את מספר תושביה וצמחה לעיר בת 4 מליון תושבים. הסיבות לכך: א. אחרי מהפיכת אוקטובר 1917 לנין מעתיק את הבירה ואת הממשלה הסובייטית החדשה של רוסיה מס. פטרבורג (פטרוגרד) למוסקבה. ב. במוסקבה נבנים מפעלי תעשיה רבים. עשרות אלפי פועלים נוהרים כל בוקר מהכפרים והערים הסמוכות למוסקבה לעבודה במפעלים, ובבניית העיר. מומחי תחבורה מנבאים קריסה מוחלטת של התחבורה בעיר. בדצמבר 1930 הם נעצרים באשמת "חבלה בערכי המפלגה". כעבור שבועיים, ב-6 בינואר 1931 מוסקבה נעצרת! קגנוביץ', ראש העיר של מוסקבה ויד ימינו של סטאלין משחרר ממעצר את המהנדסים ומתחילה בנייה של הרכבת התחתית. תוכנית הרכבת פותחה עוד בשנות העשרים על ידי חברת הנדסה גרמנית ומומחים רוסיים. רשת הקווים והתחנות הקיימת תואמת במדויק את התוכנית המקורית. הכרייה החלה בתחנת סוקולניקי אך הייתה איטית מפאת חוסר בציוד וכוח אדם מקצועי. בהמשך נתקלו המהנדסים בשכבות קרקע קשות שלא ניתן היה לחפור בשיטה ידנית. העומק הרב ומפולות בוץ מסוכנות היקשו עוד יותר על התקדמות העבודה. פריצת הדרך הייתה כשהובא ציוד כריית מכרות, ציוד אשר שימש לכריית המטרו של לונדון (שיטת TUBING ). הוא שוכלל ויוצרו העתקים נוספים אשר אפשרו לייעל מאוד את העבודה. הרכבת התחתית בפתיחתה נקראה "מטרופוליטן על שם גקנוביץ'" הפתיחה החגיגית התקיימה ב-15 במאי 1935. בשלב זה נפתחו 5 תחנות בקו האדום, קו מספר 1. הקו עבר מתחנת SOKOLNIKI (צפון מזרח) ועדKULTURY PARK בדרום מערב.

עיצוב התחנות

הגל הראשון
בשנים הראשונות בבניית המטרו השתתפו אדריכלים צעירים ובלתי מוכרים בלבד מכיוון שאדריכלים מפורסמים לא ראו בו פוטנציאל לביטוי עצמי ויצירתי. בשנים אלה, הייתה עדיין עדנה לסגנון הקונסטרוקטיביסטי (הזרם הרוסי של ה-BAUHAUS בגרמניה), לכן התחנות הראשונות מאופיינות בעיצוב נקי, גיאומטרי וחף מקישוטים.
הגל השני
"פועל הנוסע למקום עבודתו צריך להרגיש כמלך בארמון" – סטאלין. בשנות ה-40 ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה סטאלין עוסק בהאדרת שם המפלגה ועוצמתה של ברית המועצות, הנלחמת על קיומה עם גרמניה הנאצית. באמנות ועיצוב מתבסס סגנון סוצריאליזם כסגנונה הרשמי של ברית המועצות. על עיצוב התחנות עמלים מיטב אדריכלים ואמני התקופה. לא חוסכים בגרניט, אבנים יקרות, זכוכית, קרמיקה, מתכות יקרות ופסיפסים מרהיבים. הכול צריך לפאר ולהלל את הישגי המפלגה ואת סטאלין.
הגל השלישי
עם עלייתו לשלטון של ניקיטה חרושצ'יוב, (1953) הערך העיקרי הוא פשטות וחסכנות קיצונית. כל מה שנבנה בתקופה זאת, עשוי מחומרים זולים, חף מקישוטיות ולעיתים אף מתפורר במהירות... יחד עם זאת נבנים קווים חדשים ובשנות השבעים והשמונים הקווים הרדיאליים מתארכים מעבר למרכז העיר, הרחק אל הפרברים הנבנים במהירות, בבנייה טרומית זולה.
הגל הרביעי
ראש העיר יורי לוג'קוב (כץ) המשמש בתפקיד מ- 1992 (!) מחזיר עטרה ליושנה ומשקיע משאבים רבים גם במטרו. כל שנה נוספות לרשת המטרו 2-3 תחנות חדשות. העיצוב הפעם חדשני, מפואר ומודרני. לפני חודש, נפתחה תחנה בה לראשונה נבנתה כניסה המותאמת לנכים.

MAYAKOVSKAYA , קו מס' 2, ירוק
נפתחה בספטמבר 1938. אדריכל DUSHKIN, צייר פסייפסים DEINEKA, אמן מבצע FROLOV. עיצוב האולם בסגנון קונסטרוקטיביסטי מובהק. שתי שורות של עמודי הרציף מצופים בפלדת אל-חלד ואבן וורודה, חצי יקרה מהרי אורל יוצרים תנועה קצבית לאורך האולם האלגנטי. את תקרת האולם מקשטים 36 פסיפסים הממוקמים בתוך שקעים אובליים ומוארים בנברשות לבנות. הפסיפסים עשויים SMALTA, זכוכית צבעונית ונקראים "יממה של חיי ברית המועצות". עיצוב התחנה זכה בפרס ראשון בתערוכה בינלאומית שנערכה בניו-יורק בשנת 1939. ב-2005 נבנה אולם יציאה נוסף. תקרתו מקושטת במוזאיקה הנקראת "יממה בשמי מוסקבה" על פי רישומיו של IVAN LUBENNIKOV. כאן גם תמצאו את פסלו של המשורר האוונגרדיסט וולדימיר מאיקובסקי, על שמו נקראת התחנה.

NOVOKUZNETSKAYA, קו מס' 2, ירוק
נפתחה בנובמבר 1943. אדריכלים הזוג TARANOV-BYKOVA. צייר פסיפסים DEINEKA, אמן מבצע FROLOV. בהתחלה התחנה עוצבה בפשטות קלאסית בשיש ועיצובה שואב את השראתו מרומי העתיקה. מסגרות הספסלים על הרציפים מגולפים בעיטורי גפן מסתרגת. בהמשך נוספו לתחנה תבליטים המתארים את גבורתו של הצבא האדום במלחמתו נגד גרמניה, ושבעה פסיפסים המתארים תמונות של חקלאות, תעשיה, מטוסים ורכבות. זו הייתה עבודתו האחרונה של FROLOV, לפני שנפטר בלנינגרד הנצורה בגיל 82. עמודי תאורה מברונזה מאותרים במוטיב שיבולים. השיש האיטלקי הלבן בתוך מסגרות הספסלים נלקח מקתדרלת ישוע המושיע שנהרסה ב-1931.

BELORUSKAYA, קו מס' 5, חום (טבעתי).
נפתחה בינואר 1952. אדריכלים ABRAMOV, TARANOVA, MAROVA. את תקרת התחנה מקשטות 12 מוזאיקות מאבני שיש וגרניט צבעוני, המתארות את חיי העם הסובייטי ברוסיה הלבנה: תלמידים, ספורטאים, חולבות וחקלאיות מאושרות. העיצוב והעיטורים מזכירים את החולצות הרקומות שהיו באופנה בתנועה הקיבוצית.

NOVOSLOBODSKAYA, הקו הטבעתי
נפתחה בינואר 1952. אדריכלים DUSHKIN, STRELKOV. עמודי הרציף מחופים בגרניט לבן ומקושטים ב-32 וויטראג'ים צבעוניים המוארים מבפנים. הוויטראג'ים יוצרו על ידי אמנים בעיר ריגה (לטביה) והם מתארים מקצועות שונים. על קיר האולם פסיפס "שלום לעולם"

PROSPEKT MIRA, הקו הטבעתי
נפתחה בינואר 1952. אדריכלים GELFREIH, MINKUS. עיצוב התחנה מוקדש לנושא פיתוח החקלאות. עד -1966 התחנה נקראה "הגן הבוטאני", הנמצא בסמוך לתחנה. עמודי רציף מאסיביים מחופים בשיש בהיר ובעיטורי קרמיקה (מאיוליקה)בצבע שמנת וזהב. האולם הבהיר מואר בנברשות ברונזה רבות עוצמה.

KOMSOMOLSKAYA, הקו הטבעתי
נפתחה בינואר 1952. אדריכלים SHUSEV, KOKORIN. התחנה ממוקמת בכיכר של 3 תחנות רכבת גדולות, קאזאן, לנינגרד, ירוסלבל. תקרת האולם המרשים (10X 190 מטר) נשענת על 68 עמודים מאסיביים בעלי 8 צלעות כותרות שיש. עיצוב האולם הוא סביב נושא ניצחונותיה של רוסיה. ב- 8 הפסיפסים העשויים אבנים יקרות וזכוכית סמלטה רואים את אלכסנדר נייבסקי, דמיטרי דונסקוי, מינין ופוג'ארסקי, אלכסנדר סובורוב, מיכאיל קוטוזוב, לנין, כיבוש ברלין, "מולדת רוסיה" והניצחון בכיכר האדומה.

TAGANSKAYA, הקו הטבעתי
נפתחה בינואר 1950, אדריכלים RYZKOV, GRIPASHEVSKI. הרציף מחולק לשלושה חללים המופרדים בעמודי שיש עם עיטורי קרמיקה בלבן, תכלת וזהב. הנושא המאחד הוא הלל לניצחון ולחילות הצבא הסובייטי.

KIEVSKAYA, הקו הטבעתי
על הקשתות המפרידות בין האולם הראשי והרציפים, עיטור גבס מעודן המאפיין את האדריכלות האוקראינית במאה ה-17. על העמודים 18 מוזאיקות המתארות אירועים היסטוריים שונים של ידידות בין אוקראינהעם הרוסי. בקצה האולם, פסיפס גדול עם דמותו של לנין.

PLOSHYAD REVOLUTSII, קו מס' 3, כחול כהה
נפתחה במרס 1938. אדריכל DUSHKIN, פסל MANIZER. התחנה נמצאת בכיכר המהפכה, בין כיכר התיאטרון לכיכר האדומה. אולם התחנה מצופה בשיש שחור, אדום וזהוב בהיר. בתוך הקשתות בין הרציפים ניצבים 76 פסלי ברונזה עם דמויות בגודל טבעי: חיילים, חקלאים, סטודנטים, ספורטאים. בקו זה נוסעים סטודנטים לטכניון על שם BAUMAN ונוצרה כאן מסורת לשפשף את אפו של הכלב (של חייל משמר הגבול) הנמצא במרכז האולם. שימו לב לפסל "מדונה הסובייטית" בקצה האולם. בסופי השבוע בקו זה נוסעים אלפי צעירים לבילוי ספורטיבי בפארק הניצחון.

DOSTOEVSKAYA, קו מס' 10, ירוק בהיר
נפתחה ביוני 2010. עיצוב נקי ומודרני. האולם מרוצף שיש וגרניט לבן, אפור ושחור. מעקות בניירוסטה. על עמודי הרציף תמונות מיצירותיו של פיודור דוסטוייבסקי : "החטא ועונשו", "שדים" ו"אחים קרמזוב" – הכול בשיש. בכניסה לאולם, דיוקן גדול של הסופר. למרות התאורה היפה האווירה כאן די מדכדכת. במוסקבה חוששים שהתחנה תהפוך ליעד מבוקש למתאבדים...(על עמודי התמך רצח הזקנה, התאבדות וכו')

MARYINA ROSHYA קו מס' 10, ירוק בהיר
נפתח ביוני 2010 התחנה נמצאת במרחק 7 דקות הליכה מהמרכז הקהילתי של חב"ד והקהילה הישראלית. האולם היפה מרוצף בגרניט אפור והעמודים בגרניט ירוק מפואר, התאורה מוסתרת מאחורי פאנלים ועל הקירות פסיפסים נהדרים המתארים תמונות של נוף רוסי: אגמים, חורשות וכנסיות עתיקות. הפסיפסים מתוחמים במסגרות כחולות או אדומות, בהתאם לכיוון הנסיעה. עבודה יפה באמת עשו כאן האדריכלים והאמנים.

מספרים בתחתית

 עובדות  מעניינות

למעלה | חזור