כתבות שלי

מוסקבה של חורף

moscow winterגל הקור משתק את החיים באירופה. פקקים אינסופיים, מטוסים שאינם ממריאים ואנשים קופאים מקור. גם למוסקבה הגיע גל הקור, כרגיל מידי שנה וללא מהומה. זהו ה"גל" המגיע לרוסיה כל שנה החל מחודש דצמבר ועד מרץ. למעשה, בנובמבר כולם מחכים פה לשלג שיקשט את עצי האשוח לכבוד חגיגות ראש השנה האזרחית החדשה. הטמפרטורות צונחות למינוס 20 במוסקבה עד מינוס 65 חבל יקוטיה, בצפון סיביר! אך להבדיל מאירופה, הרוסים אינם מתרגשים והחיים אינם נעצרים כאן. הרוסים לא "נאבקים" בקור אלא חיים איתו בהרמוניה והשלמה. פתגם רוסי: "אין מזג אוויר גרוע, אלא בגדים לא מתאימים". ואכן, הרוסים יודעים להתלבש. עד היום, רוב הנשים המכבדות את עצמן מעדיפות ללבוש פרווה אמיתית (מינק, צובל, שועל וכבש). ברוסיה זה נחשב לאופנתי, ומבודד היטב מהקור העז. מחירו של מעיל מינק ארוך ואופנתי יכול להגיע ל-50 אלף דולר. אצל נשים זהו פריט המשמש כסמל סטטוס. אף אחד לא מוטרד פה מצער בעלי חיים.

בעונת הסתיו פורצות מגיפות שפעת אבל כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-0, החיידקים מפסיקים להתרבות ויש פחות התקררויות. מצד שני, מתרבים מאוד מקרים של טראומה כתוצאה מהחלקה על קרח וספורט חורף. בשנת 2008 נרשמו במוסקבה בלבד 2000 מקרים של מוות כתוצאה מהיפותרמיה. רוב הקורבנות הם "דרי רחוב" ושיכורים שנרדמו ברחוב בדרכם הביתה. הייתי כבר עדה לפינוי גופה שנמצאה בבוקר על יד המטרו.

כל שנה הרוסים יוצאים לחופשת חורף ארוכה הנמשכת מסוף דצמבר עד אמצע ינואר. לשבועיים ימים נסגרים כל משרדי הממשלה, החברות הגדולות ומוסדות הלימוד. כל מי שהרובל מצוי בכיסו נוסע לחפש את השמש במצרים, תאילנד או האיים הקריביים. השאר נאלצים למצות את המיטב מהחופשה הממושכת בבית.

רבותי, מוסקבה נפלאה בימים אלה. כבר שבועיים יורד שלג הממלא את הגנים והרחובות, נח על הגגות, הספסלים ועל הכיפות הבצליות של הכנסיות. השלג הופך את העיר לחגיגית וצחורה. כשקר, השלג נראה כמו אבקת "נצנצים", וכשדורכים עליו הוא חורק מתחת לנעליים. כשמציצה השמש, המוסקבאים יוצאים בהמוניהם לטייל בגנים והאגמים הקפואים בעיר.

כל נסיעה במכונית מתחילה פה מעבודות ארכיאוליוגיות. קודם צריך למצוא את המכונית ואחר כך לפנותה מהשלג שהצטבר במהלך הלילה. ולאן נוסעים? אפשר לעשות סקי על גבעת הדרור, קרוס-קאנטרי בפארקים הגדולים או לצאת אל מחוץ לעיר ולשכור אופנוע שלג לטיול ביער המושלג או על הנהר. בכל שכונה יש מגרש החלקה או אגם קפוא שהופך לרב שימושי בחורף. מנקים את השלג מעל הקרח ואפשר להחליק. רבים משחקים הוקי קרח, ספורט מאוד אהוד ברוסיה. אחרים קודחים חור בקרח ועוסקים בדייג. הדייג עבור הרוסי הוא בעצם סוג של מדיטציה מצ'ואיסטית ומפלט מהאישה בבית. הדייג יושב שעות על כיסא קטן ומתבונן בחוט הדייג המושחל לתוך החור בקרח...

פסטיבל הטבילה Kreshenskaya Nedelya

kreshenskaya nedelyaברוסית משמעותה קרה קיצונית. ל "סנטה קלאוס" ברוסיה קוראים "דייד מורוז" Moroz כלומר, סבא קור. מאמצע ינואר צונחות הטמפרטורות בפתאומיות. קור זה נקרא "קריישיינסקי מורוז" כלומר, "קור הטבילה". איזה אקסטרים רוסי, דווקא בשבוע הקר ביותר בשנה משתתפים מאות אלפי רוסים בטקסי טבילה בנהרות והאגמים הקפואים. לא, לא מדובר במזוכיזם או בגחמה מוזרה, וכרגיל, כל הדרכים מובילות לציון וליהודים. על פי האמונה הפרובוסלאבית (כנסיה אורתודוכסית-יוונית) ב-19 בינואר, יוחנן המטביל ערך לישו הנצרתי טקס טבילה בנהר הירדן (יום ההשתנות של ישו). ומה לעשות שדווקא ימים אלה הם הקרים ביותר ברוסיה. על מנת לקיים את המצווה כהלכתה צריך לכרות בקרח העבה פתח גדול בצורת צלב. מקום טבילה כזה נקרא "ירדן". קצת סטטיסטיקה: במוסקבה היה השבוע "רק" 25- והטמפרטורה של מי ה"ירדן" היא כ-4 מעלות. באזורים הצפוניים שלאורך החוף, הרוסים טובלים בים. טמפרטורת המים שם כ-4 מעלות מתחת ל-0 ובסיביר הצפונית אנשים נאלצו לטבול כשטמפרטורת האוויר הגיעה עד 50- !

הבעיה בקור כזה היא שהנהר עלול לקפוא עד קרקעיתו (3-4 מטרים) ואז אין מים לטבילה. כמו כן, יש לערבל את המים כל הלילה כדי שלא יקפאו שוב. בטלוויזיה הזהירו את הצופים שיבדקו את מצב המים בטרם רחצה כי היו מקרים כשטובלים בלתי זהירים קפצו לתוך "ירדן" שקפא ושברו גפיים. ערב החג אנשי הדת מקיימים טקס קידוש המים ואז אפשר לטבול. במוסקבה הקימו עשרות אתרים כאלה במקווי המים הרבים הפזורים בעיר (נהרות, אגמים ומעיינות). על מנת למנוע פציעות, צוללים בדקו את הקרקעית וסילקו מפגעים. העיריה הקימה אוהלים להחלפת בגדים והציבה נקודות לחלוקת תה חם ויין דבש. יומיים ביליתי בירדניות השונות. השנה, הקימו "ירדן" גם במרכז העיר, בגיגית עץ מול ה"בולשוי". אנשים רקדו, צלצלו בפעמונים וטבלו. הטבילה היא תופעה המונית ממש ברוסיה, לגברים נשים, קשישים וטף. רק במוסקבה טבלו השנה 30 אלף איש! רוסים דתיים טובלים על מנת להיטהר ולהתחזק באמונתם ואחרים מאמינים שהטבילה במים הקרים מחזקת את המערכת החיסונית. מסביב לכל "ירדן" מתאסף קהל של מבקרים ומעודדים. הטבילה היא מבחן אומץ, ריכוז ואמונה. הטובלים המנוסים נכנסים בשלווה, כאילו הם משתכשכים להם בג'קוזי.

המיומנים ביותר מסוגלים לשהות במים מספר דקות ואחר כך אפילו אינם ממהרים להתלבש. הקהל מלווה טובלים כאלה בהערות חיוביות והבעות כבוד. ברוסיה יש תנועה חברתית גדולה של מתרחצים במי קרח. הם טוענים שלעולם אינם חולים וממליצים להורים להתחיל את הפרוצדורות באמבטיות קרות כבר מגיל ינקות. בוריס סיפר לי שהוא טובל יום- יום בימי החורף, אך מפסיק כשהטמפרטורות עולות מעל האפס. הוא טוען שאז המים מאבדים את כוחם המרפא ואף מזדהמים.

רוב הרוסים מאמינים באמונה שלמה בכוחם הפלאי של המים לטהר, לרפא מחלות ולחולל ניסים. אנדריי השכן שלי, בחור צעיר ומשכיל סיפר לי בהתרגשות על דודתו שנרפאה מגידול ממאיר במוח בעזרת המים הקדושים. כדי לשכנע אותי , כעבור מספר ימים הוא אף הביא לי בקבוק מים ממעיין קדוש. התה שחלטתי במים אלה היה טעים אך לא עזר לי להיפטר מהתקררות שסבלתי ממנה. אולי כי לא האמנתי מספיק? למים המבורכים של שבוע הטבילה מיחסים כוחות חזקים במיוחד . על יד כל כנסיה צומח תור ארוך של אנשים עם דליים ומיכלי פלסטיק לאיסוף המים הביתה, כך שיספיק לטיפולים לכל השנה. סבתא נחמדה שעמדה בתור יעצה לי להניח בתוך המים צלב או תכשיט כסף אחר, ולהשרותו למשך הלילה שבין ה18-19 בינואר. היא טענה שהתכשיט נטען בכוחות מרפא לשנה שלמה ומגן מכל מיני מחלות וצרות.

הסאונה הרוסית - BANYA

רוסיה היא ארץ של ניגודים קיצוניים לכן, אחרי החוויות המקפיאות מומלץ מאוד ללכת להפשיר את העצמות, כפי שאומרים ברוסית. מקור המילה 'בנייה' היא מלרחוץ או להתאמבט בלטינית - Balneum. עוד בטרם התנצרותה של רוסיה הסאונות היו נפוצות מאוד והיו זהות לאלה הפיניות. אזכור היסטורי ראשון של בנייה ברוסיה הוא משנת 966 כשהדוכס וולדימיר, "שמש אדומה" ציווה על הקמת בתי מרחץ וסאונות כמוסדות מרפא. דגם בית המרחץ נלקח אז מקונסטנטינופול, שהייתה בירת האימפריה הביזנטית. הכנסייה הרוסית עודדה את מאמיניה לבקר ב'בנייה' ועד מהרה, התרגלו הרוסים לרחוץ ביסודיות אחת לשבוע לפחות, בעיקר ביום שבת ולפני חגים. במאה ה- 18, פטר הגדול, חובב סאונה מושבע, שיחרר את בעלי הסאונות ממיסים ובכך הוזיל מאוד את הביקור בהן. לעומת זאת באירופה של ימי הביניים הכנסייה הקתולית, מחשש לפריצות מוסרית אסרה על ביקור בבתי מרחץ. רק במאה ה- 19 תרבות הרחצה תחזור גם לאירופה. במשך מאות שנים, אירופאית זלזלו ברוסים בטענה שהינם ברברים ומלוכלכים. מה רבה הייתה הפתעתם של תיירים ושגרירים שמצאו פה שיגעון כזה banayלרחצה. ה"בנייה" הרוסית היא שילוב של סאונה פינית יבשה וחמם תורכי לח, מה שאכן מעיד על כך שרוסיה הושפעה מתרבויות שונות. "בנייה שחורה", הגרסה העתיקה ביותר של הסאונה, היא בקתה קטנה מבולי עץ, מחולקת לחדר קדמי המשמש כמלתחה וחדר הסאונה בו תנור לבנים וחלון קטן מעליו. כיוון שב'בנייה השחורה' אין מערכת אוורור, קירותיה שחורים מפיח. נוסף על כך אין בה תאורה... לאחר שהעצים נשרפים בתנור והחלון נסגר מנגבים את הקירות המפויחים בענפים לחים. כך מנקים את הקירות וגם גורמים לעץ להפיץ שמנים ארומטיים לחלל האוויר. עד היום, רוסים רבים מתרברבים בביקור ב'בנייה שחורה'. גם אני "זכיתי" לחוות דבר כזה בכפר. האמת, כנראה שצריך להיות רוסי חסון כדי ליהנות מחוויה מפוקפקת כזאת... המיומנות העיקרית היא לא להתלכלך שם בפיח ולא לקבל כוויות מהתנור! למזלנו, כל ה'בניות' היום לבנות לגמרי ורובן מחוממות בחשמל ולא בעצים כבעבר. אז מה בעצם ההבדל בין סאונה מערבית ל'בנייה' רוסית? עיקרון הניגודים כמובן. ב'בנייה' רוסית מתחממים ומתקררים לסירוגין. מחום של 100 מעלות קופצים לנהר או בריכה של 4 עד 10 מעלות. התהליך מעורר את מערכת כלי הדם, מגביר את פעימות הלב, מנקז את המערכת הלימפית ומסלק רעלים באמצעות הזעה. מעל הכול, 'בנייה' רוסית היא מקום של בילוי חברתי. ל'בניה' לא הולכים כלאחר יד. בכל סופרמרקט יש מדף המיועד לאביזרי סאונה: כפפות, כובעים, כפות ודליי עץ, שמנים ארומטיים והחשוב מכל – זרים של ענפי עץ ליבנה או אלון. הזרים משמשים לפיזור המים והשמנים הארומטיים, לערבול האוויר החם מעל הגוף ואחר כך להצלפות על הגוף! ב'בניה' הנמצאת בכפר מומלץ לצאת אל השלג בחוץ ולשפשף בו את הגוף. ל-80% מהרוסים יש בתי קיט (דאצ'ייאה) מחוץ לעיר. ב'בנייה' גדולה ניתן לשכור את שירותיו של רוחץ מקצועי שיחמם אתכם, יצליף בכם ויקפיא אתכם עד צאת הנשמה. אחר כך שותים תה צמחים עם דבש או בירה קרה עם דגים מיובשים. ב'בניות' ציבוריות גדולות יש הפרדה בין אגף נשים וגברים. שם כולם מסתובבים עטופים בסדינים או ערומים לחלוטין. אם רוצים להתערבב אפשר לשכור בנייה פרטית על פי שעות ושם אתם יכולים לעשות מה שרוצים. רבים חוגגים ימי הולדת או עורכים מסיבות רווקים. בבניות יוקרתיות יש שירותי מסעדה, קריוקי, אח עצים רומנטי, ג'קוזי ובריכות בטמפרטורות שונות. למגיעים לביקור במוסקבה, בעיקר בחורף אני ממליצה לבקר ב" סנדונובסקייה בניי". מוסד מוסקבאי מפורסם שהוקם בתחילת המאה ה-19 ולפני כ-10 שנים עבר מתיחת פנים נוספת. המקום מעוצב בסגנון אירופאי אקלקטי מפואר ברוח סוף המאה ה-19. הוא מחולק לשני אגפים נפרדים לנשים וגברים ופועלת בו גם מסעדה מצויינת. המקום פתוח כל ימי השבוע ומחיר הביקור ל-3 שעות $35-$50, תלוי ברמת האגף.

בפרוץ הקרה הגדולה ביליתי ב"סנדוני" עם חברה טובה. ערב שלם התקרצפנו, התחממנו וצווחנו בבריכה הקרה. אחר כך גם שתינו בירה מהחבית וניהלנו שיחות נפש אל תוך הלילה. בדרך הביתה, כשהגוף לוהט והשלג חורק בעליצות מתרחבת הנשמה באופטימיות. שנה אזרחית חדשה מצוינת לכולכם וברוכים הבאים למוסקבה - כן, דווקא בחורף!

אתם מוזמנים לגלריית התמונות להינות ממראה החורף ברחבי רוסיה.

למעלה | חזור